שתפו -

לעשות שינוי: המדריך

אז איך עושים שינוי? האמת היא שאין כללים. אבל יש כמה צורות חשיבה, וכלים שיכולים לעזור. מוזמנות ומוזמנים להתחיל בלקבל השראה מכמה אנשים שעשו ועדיין עושים את זה:

פיצ'י דובינר - איך הצלחנו להעביר את קציר למועצה האזורית מנשה כחלק מתפיסה של צדק חלוקתי

שלומית הברון - מקימת עמוד 'אחת מתוך אחת'

איתן פרי, הפועל קטמון ירושלים - איך הפכנו את קבוצת הכדורגל שלנו לקואופרטיב בבעלות האוהדים?

(מתוך כנס "חוצה ישראל", שיזמה קרן ברל כצנלסון)

פירקנו את תהליך יצירת הקמפיין לארבעה שלבים: בכל אחד מהם תמצאו הסברים כלליים, וכלים פרקטיים שיעזרו לכם/ן לממש כל שלב. המדריך עוד בשלבי בנייה, ותכנים רבים יתווספו בקרוב. אז בלי הרבה הקדמות נוספות - בואו נצלול:

כדי שנוכל לפעול טוב יותר כשיש משהו שאנחנו רוצים או רוצות לשנות, כדאי לשאול את עצמנו כמה שאלות:

בידיים של מי נמצאת ההחלטה?
מיהם הגורמים שיכולים להשפיע על מקבל/ת ההחלטות?
אילו שותפים ושותפות יוכלו לעזור  לנו?
מהם המסרים שאותם אנחנו צריכים להשמיע כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות - ועל השותפים והשותפות?
אלו לא שאלות מסובכות, אבל חשוב שנהיה מוכנים ומוכנות לשאול אותן באמת - ולא ללכת על התשובות הברורות לנו מאליהן.

לדוגמא - פאנלים סולריים הם פריצת דרך מדהימה שיכולה למנוע זיהום אוויר, לחסוך כסף בחשמל, להציל חיים, להביא צמיחה גדולה למשק, ועוד ועוד. כל אחד מהמסרים האלו הוא מסר שונה שישכנע אנשים אחרים. אילו מהמסרים האלו נדגיש ראשון? מה נשים במרכז כאשר אנחנו באים לשכנע אנשים שונים? צפו בענת רוזיליו, ממובילות מחאת העגלות, מספרת בכנס "חוצה ישראל" כיצד עיצבו את המסרים כדי לגרום לממשלה להעביר את חוק חינוך מגיל 3.

בסופו של דבר, אחת הדרכים היחידות שלנו, הציבור, להשפיע על מקבלי ההחלטות, היא בכח המשותף שלנו. כדי שמשהו ישתנה, א/נשים צריכים/ות לדבר על הסוגיה שלך, ומקבלי ההחלטות צריכים/ות לחשוב שיש ציבור גדול שמצפה מהם לפעול בעניין. הצעד הראשון - הוא לגרום לאנשים לדבר על זה. והאמצעי הוא כמובן הרשתות החברתיות, והתקשורת. צפו בקווין אולוקה המסביר מדוע סרטונים הופכים לויראליים, ובאלקסיס אוהנין חושף איך רעיונות מתפשטים.

מה גורם לנו לשתף תכנים באינטרנט?

א. אנחנו משתפים תוכן שימושי - שאנחנו מרגישים שיעזור לאחרים. (למשל - "10 דרכים לשמור על בטיחות הילדים שלכם"). כשאתם כותבים/ות פוסט - חשבו איך זה עוזר לא/נשים שקוראים אותו. במקרה של עצומה/אתר מאבק - תסבירו למה חשוב לחתום, ואיך זה יעזור להגשים את המטרה.
ב. אנחנו משתפים מה שמעורר בנו רגשות חזקים - הפתעה, הומור, כעס, השראה. עצה טובה היא להתחיל לכתוב כשאתם/ן מרגישים/ות. לעצבן את עצמכם קודם, או להצחיק, ובכל מקרה - לנסות להיכנס למצב הרוח המתאים ואז לכתוב.
ג. ועוד בעניין הזה - אנחנו משתפים סיפורים. ככה זה בני אדם, ולכן כשאתם כותבים כדאי לכתוב ממקום אישי, שא/נשים יתחברו אל הדמות - אליכם, או אל מי שנמצא במרכז הסיפור. הרבה פעמים אנחנו רוצים לקדם סוגיה מסויימת. אבל מה שחשוב כדי שאנשים יתחברו, זה לשים פרצופים ודמויות במרכז. "למה דניאל לא יכול להגיע לבית הספר שלו?"  ולא רק "דורשים הסעות לבית הספר לילדים נכים". ספרו על האנשים מאחורי המאבק.
ד. אנחנו משתפים דברים שגורמים לנו להיראות טוב - (מחקרים מוכיחים את זה! :)  )  אנחנו משתפים את מה מה שגורם לנו לחשוב שאנחנו נראים חכמים, צודקים, מצחיקים, יודעים סודות שאחרים לא. "קיבלתי 12 תשובות בשאלות של הארץ!" וכאלה.
ה. אנשים משתפים דברים חדשים (וחדשות בכלל) - נסו גם לחדש - להיות מקוריים ולכתוב דברים שהם לא חוזרים על דברים שכבר ראיתם לפני רגע. להציג זוויות וסיפורים מעניינים. וגם - הציגו את הדברים החדשים -  ברגע שמשהו קורה - שתפו אותו ותגידו - זה קורה עכשיו! אפשר גם  להשתמש בכלים כמו פייסבוק live כדי לשדר מהשטח. יש כתבה מעניינת על המאבק שלכם? שתפו אותה ושימו לינק לעמוד.

כדי להיכנס לתקשורת הממוסדת צריך ליצור פעילות שטח- הפגנה, עצרת, צעדה, הקמת מאהל, מפגש עם אישיות בכירה, חרם צרכנים ועוד. פעילות השטח, אם היא מוצלחת, מביאה עמה חשיפה בתקשורת המרכזית.

דוגמאות  מהשטח - מחאות שנכנסו לתקשורת:

"מגמה ירוקה"- מיכל שוקרון מתפרצת לדברי ראש הממשלה במהלך טקס בקרית ים.

"מחאת העגלות"- ענת רוזילו מספרת איך הוציאו אלפי אמהות לרחובות לטובת הרחבת חוק חינוך חינם גם לגילאי שלוש.

"מחאת הקוטג'"- חרם צרכנים שקרא לציבור להימנע מרכישת גבינת קוטג' כמחאה על יוקר המחיה בישראל.

 

איך יוצרים הודעות לעיתונות?

הודעה לעיתונות היא כלי שמטרתו לעניין את העיתונאי לדווח על אירוע, התרחשות, נתונים חדשים, סיפור אישי המעיד על תופעה וכד'.

כללים לכתיבת מודעה לעיתונות

לכתוב הודעה לעיתונות ולהישאר בחיים

 

הצעה לאייטם
כלי שבאמצעותו עורכים פנייה לכתב/ת במטרה לעניינו ביצירת כתבת עומק על נושא/ תופעה מסוימת. ההצעה לאייטם כוללת 3-2 עמודים ובהם רקע אודות הבעיה, "השחקנים המרכזיים", הכתובות הרלוונטית לפתרון הבעיה, דרכים לפתרון הבעיה, סיפורים אישיים וציון מספר מרואיינים פוטנציאליים וכמובן שמות אנשי קשר מהארגון. בשונה מהודעה לעיתונות הנשלחת במטרה לסקר אירוע/תגובה "מהיום למחר", הצעה לאייטם נשלחת למערכת התקשורת במטרה לסקר נושא בטווח הארוך יותר.

 

איך לגרום לתקשורת לסקר את האירוע שלך?

1. הוציאו הודעה לתקשורת

זוהי הדרך המהירה, ויש שיאמרו הקלה, ביותר לקבל חשיפה תקשורתית לקמפיין שלכם.

2. פנו לעיתונאים אינדיבידואלים

לחלופין, אתם יכולים לזהות עיתונאים אינדיבידואלים ולעבוד עמם, כדי לגרום לקמפיין שלכם להופיע בסיפור תקשורתי. זה יכול לעבוד אם אתם מחפשים אחר קטע מעמיק יותר, כמו ראיון או אם אתם רוצים איש קשר עמו אתם תוכלו לעבוד בכל ההודעות העתידיות של הקמפיין שלכם.

ניתן למצוא את פרטי הקשר של העיתונאים באתר האינטרנט של המפרסם או בלינקדין.

3. "חטיפת" סיפורים קיימים

נצלו את הפופולריות של סיפור קיים לטובת יתרונות עבורכם. לדוגמא, אתם יכולים לעשות סקירה של הדעות של הקמפיין שלכם בעניין אירוע חדשותי קיים, או לקפוץ על ההזדמנות בכך שתנקטו עמדה בעד או נגד אירוע מסוים שמקבל סיקור תקשורתי. סוג מהלך כזה יכול לגרום לכך שיסקרו אתכם בעיתונאות בסיפורי המשך חדשותיים.

4. היו מעורבים באירועים מקומיים

היו קשובים לאירועים מקומיים שאתם בטוחים שיגררו תשומת לב של המדיה, והפכו את הקמפיין שלכם למעורב באופן יזום. לדוגמא, אתם יכולים לבקש להיות דוברים באירוע או בכנס, או לנדב את הצוות שלכם לאירוע.

5. היו בולטים במדיה חברתית

עיתונאים מודרניים ופרסומי מדיה רבים פונים למדיה חברתית כמקור להשראה, ולכן אם אתם יכולים לבלוט שם, תהיה לכם סבירות גבוהה יותר להיות מפורסמים באופן כלשהו. פרסמו תוכן באופן תדיר ובנו קהל עוקבים נאמן. משם, כמעט כל הודעה שתוציאו תקבל יותר ויזואליות.

 

דוגמאות נוספות למחאות שצמחו מהשטח וסוקרו בתקשורת

מחאת מיכל האמוניה- מאבק אזרחי של תושבי חיפה לסגירת מיכל האמוניה.

המחאה של דורון צברי נגד רשות השידור.

(להרחבה- "המדריך למהפכה"- סרטו של דורון צברי שמתמקד במאבקו למען הבראת הערוץ הראשון באמצעות שינוי בחקיקה שיפריד את השידור הציבורי מהמערכת הפוליטית. הסרט מעלה את השאלה, האם אדם אחד יכול לחולל שינוי? בין השאר, הסרט מנסה ללמד כיצד לעשות שינוי ומנגיש כלים כדי להצליח לחולל את השינוי)

 

מקורות:

1. לב-און, אזי (2015). ניו מדיה ואקטיביזם: המחאה החברתית 2011 כמקרה בוחן. מגזין ברשת. http://www.isoc.org.il/magazine/magazine15_2.html

2. סטארט ישראל. (2016). "דרכים לקבלת סיקור תקשורתי כסטרארטאפ". https://www.startisrael.co.il/article/1218 

 

אז א/נשים כבר מדברים ומדברות על העסק, אבל עכשיו בא שלב טריקי: ליצור קבוצה שפועלת יחד בשביל המטרה המשותפת. בזמן השלב הקודם -  יצירת שיח, חשוב לתת אמצעים שבהם א/נשים ששומעים/ות על הסוגיה יוכלו להתחבר אליך, וליצור מסגרות - גם און ליין .וגם פנים אל פנים, שבהם אפשר לגבש קבוצה שרוצה לעבוד יחד
צפו בדרק סיברס מסביר מי באמת אחראי ליצירת שינוי בקבוצה, ובבטסי הובר מספרת איך השתמשה בכלים דיגיטליים כדי ליצור קהילה

הרשתות החברתיות (Social Networks) כשמן כן הן - חברתיות. הן משלבות בתוכן פעילות מתחומים שונים כמו יחסי ציבור, אתר האינטרנט, שירות לקוחות, מכירות ועוד, עם זאת חשוב לזכור כי בראש ובראשונה הן פעילות חברתית. כלומר, הן פונות אל הציבור באופן ישיר ומקיימות עמו שיח. חשוב\י מדוע כדאי לגולשים להיות חלק מהרשת החברתית שלכם? האם הם פעילים בה? האם קהל היעד שנמצא ברשת החברתית שלך נכון להצטרף למאבק? רשתות חברתיות יאפשרו לך להגיע אל קהל היעד הרלוונטי עבורך. ברשתות אלה נמצאים הא\נשים שתרצו שיחשפו לקמפיין וגם קהל יעד פוטנציאלי עצום אליו תרצו להגיע.

בשלב הראשון חשוב להקפיד על תחזוק נכון של רשתות אלו ועל פעילות מתאימה, נכונה ומכובדת שתפעל לטובת חיזוק הקשר ומערכת היחסים עם המשתמשים. כאשר יהיה שיח אמתי ובלתי אמצעי, ניתן יהיה לשמוע מה חושבים המשתמשים על המאבק והאם הם מזדהים אתו והכי חשוב - לשכנע אותם להצטרף.

בשלב השני עליך למצוא אנשי\נשות מפתח בקהילה וכך להגדיל את ההשפעה ואת החשיפה.
נזהה זאת, בין השאר בעזרת כמות החברים שיש להם בפייסבוק, כמות הפוסטים שהוא\היא מעלה, תחום העבודה שלהם ועוד פרטים היכולים לעזור לנו לזהות האם מדובר באדם בעל השפעה אשר ניתן לרתום אותו למטרה. כמובן שכל אדם בעל מוטיבציה להירתמות הוא נכס, ולעתים אדם כזה שווה יותר מאשר מישהו בעל השפעה עם מוטיבציה פחותה.

את הדברים הללו עליך לזהות על ידי שיחה עם האנשים עצמם. זה ללא ספק דורש זמן והשקעה, אך בסופו של דבר זה ישתלם.

בשלב השלישי נגיע לתכלס. התחלת לדבר עם האנשים, ליצור קשרים ועכשיו נשאלת השאלה - כיצד נגייס את האנשים לפעולה? לחצו על הלינק הבא לפרטים (:

 

אז הנה 6 שלבים לגיוס מוצלח ואפקטיבי.
1. היה מוכן – גיוס מחייב הכנה מוקדמת. חשוב כיצד תסביר את מטרות הארגון ומה רצונך שהמתנדבים יעשו. בדוק לאילו תחומים של אינטרס אישי תוכל לפנות, הכן גם כמה בקשות 'גיבוי' (עבודות שצריך לעשות אך עם מחוייבות פחותה). אם אתה מגייס ארגון כדי שיצטרף לקואליציה, חקור את ההיסטוריה שלו ואת תוכניותיו. בין אם מגייסים אדם או ארגון יש להגיע לפגישה הראשונה כאילו מדובר בתחילתו של קשר לטווח ארוך.
2. דאג להיות לגיטימי – במיוחד אצל אנשים שאינך מכיר, עליך לבנות אמון במהירות. ניתן לעשות זאת בכמה אופנים: א. אם אכן כך הדבר, הסבר שאתה מאותה קהילה וגם אתה נתקל באותה בעיה. ב. רצוי שתוכל לומר כי קבלת את שמו של אותו אדם מחבר משותף והוא הציע להתקשר אליו. ג. הזכר אנשים אחרים מהקהילה שכבר הסכימו להצטרף. ד. הזכר לאנשים שכבר שמעו על הארגון שלך בגלל מעורבות בנושא שרלוונטי להם. חלק חשוב באסטרטגיית הגיוס הוא הסבר שהשתתפותו של אותו אדם חשובה, מה התפקיד הייחודי שהוא יכול למלא ואחרים אינם יכולים.
3. הקשב – חשוב על אחרים לטווח ארוך! במפגש עם בני אדם זהה מה האינטרסים שלהם, ברר את דאגותיהם ובסס קשר הדדי. בעזרת הקשבה אתה אוסף מידע ומביע התעניינותך. שאל שאלות טובות ותביע עניין, בהערות ושפת גוף מעודדים. שים לב לתגובות של הצד השני. פרטים נוספים שיש להאזין להם הם כישורים מיוחדים או קשרים מועילים שיש לאותו אדם.
4. עורר – "לנער בני אדם כדי לחולל שינוי". אינך מנסה להעליב או להרגיז אך גם לא לקבל בפסיביות את תירוציהם של אנשים למה אינם נעשים מעורבים. כשאתה מעורר, אתה גורם לאנשים לכעוס לגבי כך שהמצב לא רק גרוע, אלא גם לא הוגן.
5. קבל התחייבות – אל תסיים את השיחה בלי לסגור עניינים. זכור, אתה מנסה להתאים את צורכי הארגון לאינטרס האישי ולכישורים של אותו אדם. אם אינך מגיע להסכמה באופן ממשי, לפחות נסה לקבוע תאריך שבו יחליט.
6. מעקב – אין דבר שמרשים אנשים יותר ממעקב במועדו, מפני שאך מעטים מאתנו עושים זאת. אתה מכרכר סביב האנשים בשעת הגיוס, ואז מתעלם מהם כשהם סוף סוף מגיעים, זהו מתכון בטוח להוציא את הרוח ממפרשיהם.
*אלו הם שלבים פרקטיים ובעיקר חשובים, על מנת ליצור קהילה מגובשת ומגויסת לטובת המטרה.

 

ניתן להפעיל בסרטון כתוביות אוטומטיות ותרגום לעברית באמצעות הממשק של יוטיוב

אפשר לגרום למקבלי החלטות להקשיב לכם/ן. בשביל זה - צריך לפעול לאורך זמן, להשאיר את הנושא על סדר היום, ולהפעיל שוב ושוב לחץ, באמצעים שונים. צריך להעביר את מקבלי ההחלטות ממצב שבו הם/ן אולי לא מכירים ומכירות את הנושא, למצב שבו כבר איכפת להם, או שלפחות הם/ן יודעים/ות שכדאי להם לפתור את הבעיה.

נתחיל במיפוי בעלי העניין- איזה מקבלי החלטות רלוונטיים לנו למאבק? למי יש אינטרס לעזור לנו? מי יכול להשפיע על הנושא עליו אנחנו נאבקים ולתמוך בנו?

אחרי שבחרנו את בעלי העניין הרלוונטיים, פנינו אליהם בערוצים המקובלים ולא קיבלנו מענה, יש כמה דרכים לפעול:

1. "הפצצה במיילים"- בעזרת הכלים של "אנו" (קמפיין מיילים)

2. קבוצת ווטצאפ- נפתח קבוצת ווטצאפ ונכניס לתוכה את מקבלי ההחלטות ונתחיל לכתוב להם.

3. תיוג בפוסטים- תיוג מקבלי החלטות בפוסטים ברשתות החברתיות

בתחילת העבודה על הקמפיין, מומלץ מאוד למפות כתבים שמתעסקים (או התעסקו בעבר) בנושא עצמו ולהיפגש איתם. חשוב לעדכן את הכתב בפעילויות ובהחלטות השונות ולוודא שהוא חלק מהתהליך עצמו.

באופן כללי כדאי לפתח יחסים עם התקשורת. נחפש אנשי קשר בגופי תקשורת שונים ונחבר אותם לקמפיין שלנו. מרגע שיצרנו את החיבורים, נעדכן אותם ונוודא שהם מגיעים לפעילויות השטח שאנחנו מארגנים (אם מתכננים הפגנה, נקרא להם!). כאשר הכתב מחובר לקמפיין, ומכיר את המארגנים באופן אישי, נוכל ביתר קלות לשלוט על המסר שמועבר ובכך להרוויח סיקור אוהד מצד הכתב.

ייעוץ תקשורתי:

ניתן להיעזר ללא תשלום בייעוץ תקשורתי ב"אנו", דרך המייל או הטלפון. ניתן להתייעץ לגבי קידום אייטם מסוים, כתיבת הודעה לעיתונות, כתיבת מאמר דעה, קבלת פרטי קשר לכלי תקשורת וכד'. שירותים שניתנים בסבסוד חלקי:  יעוץ תקשורתי-אסטרטגי מעמיק, ליווי בתכנון קמפיין תקשורתי, סיוע בבניית מסרים תקשורתיים ועוד.
לפניות:  03-6096585 או [email protected]

משרד "בן חורין אלכסנדרוביץ'", שמספק שירותי ייעוץ אסטרטגי-תקשורתי, הקים קרן מלגות שמטרתו לסייע לגופים חברתיים לקדם מטרות חשובות, תוך הכשרת דור העתיד של יועצי התקשורת בישראל.
ליצירת קשר - [email protected]

לפני שנפגשים עם מקבלי החלטות, חשוב לדעת מראש מה אנחנו רוצים מהם. לכן לפני הפגישה נכין תיאום ציפיות שבו נגדיר את האופן המדויק בו ח"כ/שר יכול לסייע לנו.

מומלץ לחפש חבר כנסת ספציפי שיוביל אתנו את המאבק. לאחר שמיפינו את חברי הכנסת הרלוונטיים, אנחנו יודעים לומר מי הח"כ שיכול להשפיע על נושא המאבק שלנו ויש לו אינטרס לעזור לנו.

אם המפגש הוא קצר, כדי להתכונן מראש ולהכין את "נאום המעלית".

וידאו ותמונות:

POWTOON- תוכנה חינמית ליצירת סרטון אנימציה

PREZI- יצירת מצגות

EMAZE- יצירת מצגות .תומך עברית בצורה טובה מאוד

Author Stream- מאפשר ליצור מצגות\ סרטונים מבוססי POWER POINT לשדרג אותם ולשתף את התוצר הסופי ברשתות החברתיות.

FREEPIK- אתר חינמי (מאושר ע"י זכויות יוצרים) לשימוש בגרפיקה, אינפוגרפיקה, אנימציות רלוונטיות.

TUBECHOP- חיתוך סרטונים.
CANVA - עיצוב תמונה\מודעה.

פעולות שאפשר לעשות בעצמנו - המדריך לשפיות חברתית כלכלית של און ארד

איך אפשר לעשות שינוי בחיים שלנו - צעד אחרי צעד, בעצמנו? און ארד הוא כימאי ופעיל חברתי, שהחליט לקחת שורה ארוכה של תובנות, ולהעלות אותם על הכתב. אנחנו שמחים לתת לו את הבמה ולפרוש כאן חלקים נרחבים מהספר.
את הספר במלואו תוכלו להוריד בחינם בגירסת pdf או להזמין אותו בגירסא מודפסת כאן.

שפיות כלכלית חברתית - צעד אחרי צעד