כספומט
מצילים את הרפורמה בבנקים

הצטרפו לתמיכה!

הרפורמה בבנקים אמורה להשפיע על יוקר המחיה פי כמה מאשר הרפורמה בסלולר. ועדה ממשלתית הראתה שהבנקים בישראל הם לא תחרותיים ושאת המחיר משלמים אנחנו האזרחים והעסקים הקטנים (שמגלגלים את המחיר עלינו הצרכנים).
50 שנה לא הוקם פה בישראל בנק חדש והריכוזיות בבנקים חוגגת על חשבוננו.

זה לא כסף קטן- אלו 5000 ש"ח לשנה למשפחה!

הארגונים החברתיים נלחמו בכנסת נגד עשרות לוביסטים של הבנקים והצליחו להכניס את הרפורמה בבנקאות לחוק, אבל מאז שהחוק עבר לא קורה דבר.

כדי להבטיח את קיום הרפורמה, נקבעה ועדת יישום הכוללת בכירים בבנק ישראל ובמשרד האוצר. הועדה קיבלה 90 יום להציג את היעדים של הרפורמה בבנקים ולהתחיל לנהל את הרפורמה.
עברו 240 יום  - והוועדה לא עושה את העבודה שלה. בזמן הזה, כל מה שקורה הוא שהבנקים ממשיכים להרוויח מליארדים על חשבון הציבור!

נמאס לנו לראות רפורמות חשובות שנשארות על הנייר, נמאס לנו ששוב הציבור משלם את המחיר.
כותבים עכשיו מייל לחברי ועדת היישום ומזכירים להם שהתפקיד שלהם זה לדאוג לרפורמה בבנקים, לטובת הציבור!

ההודעה שתישלח
ההודעה שתשלח ממך למקבלי ההחלטות. מומלץ לשנות את ההודעה כדי שתהיה אישית יותר
אז - מי אנחנו ולמה אנחנו כאן?

 למה אנחנו כאן?
נמאס לנו לשלם עמלות הזויות.
נמאס לנו לשלם ריביות גבוהות.
נמאס לנו שדוחפים לנו הלוואות יקרות.
ובעיקר נמאס לנו שמי שאמור לדאוג לנו (הפיקוח על הבנקים) במשך שנים מעדיף לדאוג לבנקים.

מה בכלל הבעיה?!
א) 8 מיליארד ש"ח זהו הסכום העודף שהבנקים מקבלים מהכיס של הציבור (עפ"י ועדת טרכנטנברג)
ב) 60% משוק הבנקאות נשלט ע"י 2 בנקים בלבד! - קרטל שמנצל את כוחו.
ג) 2.4 מליארד ש"ח נלקחים מהכיס שלנו ע"י 3 חברות כרטיסי אשראי שנשלטות ע"י הבנקים ומרוויחות בכל פעולה שאנחנו מבצעים.
 

מה הפתרון שאנחנו מציעים?
כמו בסלולר - בעזרת הורדת החסמים וכניסה של בנקים דיגיטליים חדשים ויעילים יותר, ירדו מחירי השירותים הבנקאיים וכך גם יפחת יוקר המחייה.

מי אנחנו?
השותפים בקואליציית הארגונים החברתיים הם:"ישראל 2050", "צדק פיננסי", "אנו", "לובי 99", "ישראל יקרה לנו", "המשמר החברתי", "פורום הארגונים הכלכליים חברתיים" ,"צדק חברתי – חדר המצב", כמו גם מנהיגים חברתיים, אינדיבידואליים מכל קשת האוכלוסייה והתארגנויות נוספות.    
 

,
איך בכל דבר שאנחנו קונים אנחנו משלמים לבנקים

איך בכל דבר שאנחנו קונים אנחנו משלמים לבנקים?

,
רקע

מבנה הסקטור הפיננסי הישראלי ואופן התנהלותו פוגע באזרחי ישראל ובכלכלת ישראל, משית על הציבור הוצאות מיותרות ועצומות התורמות ליוקר המחייה ,ומהווה חסם לצמיחה ,לחלוקת משאבים הוגנת ולניצול ההון המקצועי והחברתי בישראל. כל זאת בד בבד עם השחתת מידות ציבורית והחלשת כלבי השמירה הדמוקרטיים, הנובעות מכוחו הרב של הסקטור הפיננסי המרוכז בידי מעטים. המערכת הבנקאית מאופיינת בריכוזיות גבוהה מאוד ביחס לכלכלות שוק מודרניות .חמשת הבנקים הגדולים מנהלים %95 מפקדונות הציבור, שני שליש מכך בידי הפועלים ולאומי. בשל ריכוזיות הכוח הזאת ובשל קוטנו של המשק הישראלי ישנה הטיית שוק מובנית, הבאה לידי ביטוי באופן חלוקת המשאבים והגישה אליהם, שפעמים רבות לוקה בתרבות מקורבים Crony )(Capitalism במקום בראייה משקית וכלכלית הוגנת .דוגמאות מהשנים האחרונות כוללות הקצאות אשראי עסקי ופרטי לפירמידות העסקיות ולשולטים בהן ללא הערכת סיכונים הוגנת, הלוואות בתנאים מועדפים למקורבים ללא בטוחות הולמות, הזנחת העסקים הקטנים והבינוניים שהם מנוע הצמיחה העיקרי במשק ,הנפקות אג"חים באופן מצומצם ומוטה, וכן השקעות הדדיות ממוקדות במעגל כוח קטן, שלא לפי תרומה לתוצר הכולל או לחיזוק הצמיחה .בנוסף על הריכוזיות הפיננסית, מבנה השליטה בסקטור הבנקאות מאופיין באחזקות משמעותיות בתעשיות ובענפי משק אחרים, ומגביר לפיכך את הריכוזיות במשק כולו. נדבך מרכזי המאפשר את המשך ביצור הסקטור הפיננסי בידי ידיים מעטות הוא השבי הרגולטורי של מקבלי ההחלטות בידי האוליגרכיה הישראלית. שבי זה מונע את
הפיקוח ואת הוויסות הנדרשים מהמדינה בבואה לדאוג לרווחתם הכוללת של אזרחיה.           
                                      
המוטיבציה לפעילות: המחאה החברתית של 2011 סיפקה הצצה לסימפטומים דומיננטיים של החיים בישראל - יוקר המחייה ההולך וגדל ,אי-השוויון המתרחב במהירות והקושי לבנות עתיד כלכלי בר-קיימא בישראל. יחד עם זאת, גלי המחאה לא סיפקו הגדרה או בחינה של שורשי הבעיות המבניות הללו, ששוחקות את מעמד הביניים הישראלי, מחלישות עוד יותר את העשירונים התחתונים, ומעבירות עושר רב באורח קבע ומזה שנים לשכבת אוכלוסייה ספציפית . אחת הסיבות לכך היא שחלק מהבעיות המבניות, בדגש על אלו הפיננסיות, נסתרות מפני השטח וקשות להבנה .נוסף על כך, הדיון הציבורי נשלט במידה רבה על-ידי אותם מעטים בעלי כוח, המרכיבים אותו מבנה מפלה ומונופוליסטי .המערכת הפוליטית ושחקני המפתח שלה, וכן הפקידות הבכירה ,אשר בידם הכוח לעצב מחדש את מערך הכוחות בשוק, נתונים להשפעת השחקנים החזקים במשק, ואינם נוקטים בצעדים הנדרשים על מנת להילחם בהתפוררות המארג החברתי, החופש הכלכלי והמערכת הדמוקרטית והשוויונית. לאור כל אלה, החלטנו לעשות מעשה: להקדיש מיכולותינו, מזמננו וממרצנו על מנת להבין את הבעיות לעומק, לזהות את סוכני השינוי היכולים לשפר את המצב )מערכת רגולטורית, פוליטיקאים ,תקשורת, מערכת משפטית(, ולפעול מולם ,כלובי אזרחי רחב ,בנחישות ובעקביות למען הציבור כולו. 
התכנית: אנחנו שואפים להניע שינוי מבני אמיתי בסקטור הפיננסי ובדגש על הסקטור הבנקאי, שתוצאותיו תשפענה ותיטבנה עם האינטרס הציבורי הרחב של החברה האזרחית הישראלית. נתמקד במהלכי אד-הוק בד בבד עם תכנון אסטרטגי לטווח הבינוני והארוך .תהליך השינוי יכלול הטמעת ידע, החדרת מודעות ציבורית לבעיות האמיתיות והשורשיות, ובחינת דרכי פעולה ליצירת השינויים הדרושים. באמצעות רשת חברתית מסועפת ומגובשת, לצד נציגים בעלי ידע מקצועי והופעות בתקשורת ,נציב בפני מקבלי ההחלטות דרישה ברורה למתן פתרונות למבנה המערכת הבנקאית, ונפקח על יישומם המוצלח של הפתרונות.                                                                                               

עד כה: עד כה מיקדנו את המאבק במינוי המפקח/ת על הבנקים ,ובפתיחת שוק השוק הבנקאי לתחרות ,באמצעות הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים, הכנסת כרטיס הדביט והפחתת עמלות בלתי מוצדקות המושתות על ציבור הצרכנים .אנחנו שוקדים כל העת על הנגשת מסרים מורכבים מתחום הפיננסים והבנקאות לכלל הציבור דרך הרשתות החברתיות וכלי התקשורת.

הדרישות שלנו: התנאים הבסיסיים לשחרור המשק מהשליטה האוליגרכית בו דרך המערכת הפיננסית הם ריבוי שחקנים וקיום תחרות אמיתית ביניהם. בלעדי תנאים אלה, לא תיתכן מערכת פיננסית יעילה שמקצה מקורות באופן מיטבי. על כן ,אנחנו דורשים תחרות דה-פקטו בשוק הבנקאות, שקופה והוגנת, המונעת ממהלכים רגולטוריים, בירוקרטיים, פוליטיים וטכנולוגיים שמטרתם הסרת חסמים .מהלכים אלה יאפשרו כניסת שחקנים חדשים לשוק, ניידות, שקיפות, וכן גישה של אזרחים ושל עסקים למידע הפיננסי אודותיהם לשם מיצוי זכויותיהם ואפשרויותיהם בבואם לנהל את פיקדונותיהם ואת חסכונותיהם, כמו גם את חובותיהם. הדרכים הפרטניות להשגת מטרות אלו צריכות להידון בין גופי השלטון לבין אירגוני הצרכנים של המערכת הפיננסית, שאנו נמנים עליהם.

תודה שהצטרפת! נשמח לעוד צעד אחד קטן, שיעזור להביא את המאבק לעוד א/נשים:

שתפו -

שתפו -