הורים - מה קורה לילד שלכם כשדלת הפעוטון נסגרת
חינוך מלידה

הצטרפו לתמיכה!

כיום, ילדי ישראל בגילאי לידה עד 3 - נמצאים בסכנה אמיתית. 

רק 23% מהם נמצאים במסגרות באחריותו של משרד הרווחה ואילו כל היתר- נמצאים במסגרות שאינן מפוקחות.
"חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות" הוא חוק שיחייב כל מסגרת שבה נמצאים חמישה ילדים ומעלה בגילאי לידה עד 3.

נייר עמדה לתמיכה בהצעת חוק "מועצת הגיל הרך"

הקואליציה לחינוך מלידה מברכת על תמיכת משרדי הממשלה וחברי הכנסת בחוק מועצת הגיל הרך, המקודם בימים אלו בכנסת.

אין חולק כיום, כי ההשקעה בגיל הרך היא החשובה ביותר להתפתחות האנושית. אין חולק גם כי בשביל המדינה, זו ההשקעה האפקטיבית ביותר אם מודדים את השפעתה על מיצוי הפוטנציאל האישי ועל צמצום פערים וקידום שוויון הזדמנויות.

 

בישראל כיום יש שינוי לטובה בהבנת החשיבות של הגיל הרך, אך הדרך עוד ארוכה. כפי שנחשף בדו"ח הOECD לאחרונה, למרות שיעור הילודה הגבוה שלנו, ההשקעה בגיל הרך עדיין נמוכה מידי, ונעשית באופן מפוזר ולא מתואם. אנו רואים כי משרד העבודה והרווחה נותן תנופה מחודשת למעונות היום, ומשרד החינוך הציב סייעת שניה בגני הילדים. משרד הבריאות בוחן מחדש את מעמד טיפות החלב. אך כדי שכל המאמצים הללו יצליחו – יש צורך בתיאום שוטף, ביצירת מדיניות מאוחדת לכלל הרשויות. אחרת, המאמצים השונים ייפלו בין הכיסאות.

 

ההמלצה העיקרית בדו"ח ה-OECD שפורסם לאחרונה היא לאחד את כלל האחריות לגיל הרך. חוק מועצת הגיל הרך שמקודם כיום בכנסת, מאפשר למשרדי הממשלה לאחד את תכנון המדיניות, וליצור תיאום שוטף, מבלי לגרוע מזרועות הביצוע הקיימות. אנו בקואליציה לחינוך מלידה, רואים בחוק זה חשיבות עליונה, ומדיניות שמתאימה למצב הנוכחי של ילדי ישראל. מועצה שכזו תוכל לחזק את הקשר בין הגורמים השונים, אך מבלי לפגוע בנקודות החוזקה הקיימות, ובתנופה הקיימת ברשויות השונות. מועצה גם תקבע לראשונה סדרי-עדיפויות משותפים לכל משרדי הממשלה והגורמים הנוגעים בדבר, ותציב את הילד במרכז בכל היבטיו, ללא ההפרדה המלאכותית בין חינוך, בריאות ורווחה.

 

אנו קוראים לכל שותפינו בקואליציה לחינוך מלידה, לתמוך בהצעת חוק מועצת הגיל הרך, וקוראים לכל משרדי הממשלה להגיע להסכמות על-מנת שהחוק יעבור במהרה, וייכנס לביצוע בהקדם.

 
,
שכר ראוי למטפלות

מאבק מטפלות המשפחתונים- קיץ 2016

, ,
קודם כל - שינוי חשיבה

למרות, שרוב הילדים מתחת לגיל שלוש נמצאים במסגרת חוץ-ביתית, במדינת ישראל הטיפול בילדים מוגדר עדיין כצורך אגבי לקידום תעסוקת הנשים. המעון לא נתפש כמוסד חינוכי, אלא כשמרטף הלאומי שהממשלה הקימה כדי לאפשר לאימהות לעבוד בשעה שנציגי המדינה יטפלו בילד. זאת הסיבה שהמעון כפוף למשרד הכלכלה. השינוי התודעתי כבר החל ונוצר חלון הזדמנויות נדיר בממשלה הנוכחית לייצר לא רק מהפך תודעתי – אלא שינוי אמיתי בשטח. רק שילוב כוחות בין כוחות מהשטח, מהאקדמיה, מהכנסת ומהממשלה יוביל לביצוע השינויים הנדרשים.

,
חשיבות הרצף החינוכי

המטרה היא לייצר מדיניות פדגוגית רציפה ושלמה החל משלבי התפתחותו המוקדמים של הילד ועד להגעתו למסגרת בית ספרית. גיל הרך מלידה, הִנו שלב קריטי בחייו של הילד. המחקרים שמצביעים על חשיבות הנגיעה הראשונית בילדים, הולכים ומתרבים.
בתקופה זאת מתעצבות ומתפתחות יכולותיו השכליות והחברתיות של הילד. למי שלא עוסק בתחום קשה להבין עד כמה ישפיע על עתיד ילדינו טיבו של המבוגר המשמעותי שנפגש עם הפעוט (בן 6-3 חודשים) בתחילת דרכו במסגרת. מחקר שיזם יוניצ"ף ב-2008 על טיפול בילדים בגיל הרך, מצא כי מערכות יחסים יציבות, בטוחות, מגרות, כשהצוות קבוע בשנים הראשונות, הינן קריטיות להתפתחות הילד. פרופ' פנינה קליין ז"ל, שזכתה בפרס ישראל לחינוך על מחקריה בתחומי הגיל הרך, הביאה למהפכה בחשיבה בתחום כשהוכיחה זאת במאמריה ובמחקריה. המחקרים אף מצביעים על הפערים העלולים להיווצר בגין העדר טיפול נכון בשלב זה של חיי הילד, פערים שקשה מאד יהיה לגשר עליהם בשלבים מתקדמים יותר של חייו.

,
אופק מקצועי ותנאי העסקה

המצאות גילאי לידה ועד שלוש תחת משרד הכלכלה, משפיע גם על מעמדן והכשרתן של המטפלות.
העומס המוטל על המטפלות, תנאי העבודה הקשים, תנאי השכר הירודים והיעדר אופק מקצועי, מביאים לזילות מקצוע המטפלות במעונות יום ולרמת מקצועיות ירודה.
כל זה גם גורר תחלופה מהירה ובריחת כוח אדם איכותי בשל תנאי השכר המבישים ומציאות שבה מנהלות איכותיות פוטנציאליות דוחות את ההצעה לנהל מעון על הסף, כשהן שומעות על התגמול הנמוך.

התמונות באתר באדיבות:
donnieray, zaheerm, matsuyuki מאתר flickr

,

קרן ברנרד ון לירהקואליציה לחינוך מלידה - ביחד עם אנו

שתפו -

שתפו -